המעשה והמחשבה: הקדמת תפילין של יד לשל ראש - מנחות לו, א
המעשה והמחשבה: הקדמת תפילין של יד לשל ראש - מנחות לו, א
מאת: נתן קוטלר
בסוגייתנו מודגש שצריך להקדים את הנחת תפילין של יד לתפילין של ראש. "כשהוא מניח - מניח של יד ואחר כך מניח של ראש".
הגמרא לומדת זאת מסדר הפסוקים בתורה: "דכתיב: 'וּקְשַׁרְתָּם לְאוֹת עַל יָדֶךָ' והדר 'וְהָיוּ לְטֹטָפֹת בֵּין עֵינֶיךָ'" (דברים ו, ח)".
מה המשמעות הרוחנית של הקדמת תפילין של יד לראש?
הרב אביגדור ריבלין (ידידו של הרב קוק מתקופת בויסק) כתב רעיון נפלא באגרת ששלח לרב קוק לפני מאה עשרים שנה (יום ג' תרומה התרס"ו):
במסכת עבודה זרה נאמר: "רבי יוסי אומר: לעתיד לבא באין עובדי כוכבים ומתגיירין...אלא שנעשו גרים גרורים, ומניחין תפילין בראשיהן, תפילין בזרועותיהם" (ע"ז ג, ב).
הרב ריבלין שואל מדוע נאמר שעובדי הכוכבים יניחו תפילין של ראש לפני תפילין של יד? לכאורה היה צריך להקדים תפילין של יד לשל ראש! ותשובתו היא:
"ולפי דעתי רעיון צפון בזה, היינו אם כי רשות נִתנה לחשוב חשבונות של מצוה להבין טעמה ונימוקה עכ"פ לנו לדעת כי קיום ועשִיַת המצוות אינו תלוי בטעמן, גם בהיותן מפורש בתורה, אף כי אם אנחנו בעצמנו נמצא טעם ושורש להמצוה, כי גם בביטול הטעם המצוה קיֶמת.
ומצאתי בספר א' כי בתפילין של יד רמוז על קיום ועשית המצוה בפועל ושל ראש על המחשבה, לדעת טעם המצוה ויסודה. וע"כ לפי דעתי, ג"כ עלינו להקדים תפילין של יד לשל ראש, כי המעשה צריכה להיות מוקדמת לחשבונה, לא כן אמנם העמים, אשר המה אך בזה תבחר נפשם את אשר ימצאו לטוב לפניהם, לפי שִכלם וחשבונם, ואם לא ימצאו בו טעם המתאים לרוח שִכלם יבעטו בו.
וע"כ יקדימו חז"ל בכיוון מאמרם כי המה הע"ה באים בתפילין שבראשם ואח"כ שבזרועותיהם, היינו כי מתחילה יחשבו חשבון כל מצוה, וע"כ את אשר לא תמצא חן בעיניהם אותה יבעטו ושוא איפוא כל מעשיהם וּפָעָלְכֶם מֵאָפַע..." (ישעיה מ"א, כ"ד)[1].
ייתכן שמבחינה חיצונית נראה שהגויים יקיימו את מצות תפילין כמו עם ישראל, אך חז"ל מלמדים אותנו שיש הבדל תהומי ביניהם. אם הגויים יקיימו מצוות, אין זה אלא משום שהם "מתחברים" לקיום המצוות.
אך עם ישראל מקיימים את המצוות מתוך מחויבות שאינה תלויה בדבר, עוצמת אמירת 'נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע' (שמות כד, ז) מהדהדת לעולם ומבליטה אחד מההבדלים בין ישראל לעמים.