בהקדמה לספרו 'בתורתו של ר' גדליה' הרב יצחק שילת מספר על פגישתו הראשונה עם הרב גדליה נדל שהשפיעה עמוקות על דרכו בלימוד: "אפשר לשאול שאלה? ניגשתי בהיסוס. כן. ענה. הייתי נרגש, והתחלתי להרצות את הרקע לשאלה: הבית יוסף בסי' כך וכך הביא את דברי המגיד משנה שהבין בשיטת רבינו תם וכו'. - אל תדבר על שמות, תדבר על ענינים", הפסיק אותי. מלותיו היו כמכת ברק".
אחד מהחידושים של השיטה הבריסקאית היא במקום לעסוק רק בביאור נקודתי של הסוגיה, עוסקים גם בנושאים כלליים היוצאים מתוך הסוגיה. סימן לדבר הוא ברשימות שיעורים של הרב סולוביצ'יק שעוסק ב"ענינים" לדוגמה: בסנהדרין סג, א: "בענין לאו שבכללות". בסנהדרין פח, ב: "בענין בל תוסיף" וכד'. האנציקלופדיה התלמודית היא כלי נפלא לבירור נושאים כלליים היוצאים מתוך הסוגיה ובפרט מפתח המקורות לתלמוד הבבלי (הלוואי שיוציאו גם על שאר הכרכים כ-נב).
כאשר מצליחים לברר את הנושא הכללי היוצא מתוך הסוגיה, ניתן לבנות מעליו את הקומה האמונית.
דוגמה ליישום הכלי:
דוגמה ל"לדבר על ענינים" בדף היומי עסקנו על זקן ממרא ושם כתוב "דבר - זו הלכה" (סנהדרין פז, א). אך איתא ברושלמי ש"דבר - זו אגדה" ועל כן יש כאן מחלוקת יסודית (גם בין הראשונים: הגאונים ורבינו בחיי מצד אחד והר"ן, האלשיך והמגדל דוד מצד שני) בשאלה הרחבה האם לאגדה יש תוקף הלכתי? האם "לא יסור" שייך גם לאגדה? האם פוסקים את האגדה להלכה? ישנן שלוש אגרות של הרב קוק בנושא ועוד הרבה מקורות.
לסיכום: בירור נושאים כלליים היוצאים מהסוגיה מסייע לבניית הקומה האמונית.
