גדול המצווה ועושה: זהות, הזדהות ומחויבות - עבודה זרה ג, א
גדול המצווה ועושה: זהות, הזדהות ומחויבות - עבודה זרה ג, א
מאת: נתן קוטלר
בסוגייתנו מובאים דבריו של רבי חנינא "גדול המצווה ועושה יותר משאינו מצווה ועושה".
עלינו לשאול מספר שאלות:
א. מדוע נאמר הלשון "גדול המצווה ועושה" המורה על רוממות המעלה? לכאורה היה ראוי יותר לומר שהמצווה ועושה מקבל שכר יותר ממי שאינו מצווה ועושה?
ב. בנוסף, מדוע באמת מי שמצווה ועושה חשוב יותר ממי שאינו מצווה ועושה? היינו חושבים להפך שהרי מי שאינו מצווה ועושה פועל מתוך התנדבות ומי שמצווה ועושה פועל מתוך מחויבות!
המצוות הן הדנ"א של עם ישראל
בספר הכוזרי (ב, יב) החבר אומר למלך כוזר את משל הכרם: ענבים מובחרים יכולים לגדול רק במקום מתאים כאשר מבצעים בכרם את העבודות המתאימות. באופן דומה – הסגולה האלוקית הגנוזה בעם ישראל יכולה לצאת מן הכח אל הפועל כראוי, כאשר מקיימים את המצוות ובמיוחד בארץ ישראל.
הרב קוק כותב "והנה בכלל כל המצות הם עניני קדושה שהנפש מוכנת להתעלות בהם, והמצות מוציאות אותן הקדושות מהכח אל הפועל" (מדבר שור דרוש ט"ו). המצוות הן למעשה הדנ"א של עם ישראל ומתאימות לזהות העמוקה שלנו. ככל שמקיימים את המצוות יותר, כך מחוברים לזהות שלנו וסוללים את הדרך למימוש הייעוד שלנו. לכן נאמר "גדול המצווה ועושה" כי מי שמצווה ועושה מאפשר לגדלות הטמונה בו לבוא לידי ביטוי על ידי קיום המצוות (שם).
נראה שניתן להתבונן בהיבט נוסף שישלים את הרעיון:
הזדהות ומחויבות יכולות להלך יחד
כאשר משווים בין מי שפועל מתוך התנדבות לבין מי שפועל מתוך מחויבות, ישנו יתרון וחסרון לכל צד. מי שפועל מתוך התנדבות מזדהה עם המטרה יותר ממי שחייב לעשות כן. אך מצד שני מי שפועל מתוך התנדבות שם את עצמו במרכז ואילו מי שמצווה ועושה שם את הציווי במרכז ולכן הוא מחויב יותר (הרב אהרן ליכטנשטיין 'באור פניך יהלכון').
האמת היא שלא צריך לבחור בין השתיים – הזדהות ומחוייבות יכולות להלך יחד. כאשר אנו מדברים על מחויבות, במובן העמוק של המושג מדובר בתחושת שליחות קיומית.
נראה שרעיון זה משתקף בדברי התוספות "גדול המצווה ועושה - פי' מפני שהוא דואג תמיד לבטל יצרו ולקיים מצות בוראו". התוספות לא אמר "מפני שהוא דואג תמיד מאימת העונש או לקבלת השכר". מי שחדור בתחושת שליחות – רוצה בכל ליבו לקיים את רצון בוראו. הוא מבין שקיום רצון הבורא הוא הדבר ההכרחי להתעלות האדם ולתיקון העולם. כאשר המצווה ועושה פועל מתוך תודעה זו – הוא מתמלא בגדלות. תחושת הגדלות הזאת נותנת לו את הכוחות לבטל יצרו כדי לקיים מצות יוצרו. ולכן נאמר "גדול המצווה ועושה".
