במשנה בתחילת עבודה זרה נאמר: "לפני אידיהן של עובדי כוכבים שלשה ימים - אסור לשאת ולתת עמהם, להשאילן ולשאול מהן, להלוותן וללוות מהן, לפורען ולפרוע מהן".
רש"י מפרש ע"פ דברי רבא בדף ו, ב: "וכולהו משום דאזיל ומודה לעבודת כוכבים ביום אידו".
צריך להבין מה בדיוק העכו"ם מודה לעבודה זרה?
רש"י מסביר: "שהעובד כוכבים ישמח כשישראל צריך לו" (שם).
שורש הבעיה היא כאשר הישראל נותן את הרושם שההצלחה שלו תלויה בגורם כלשהו שאינו ה'. דבר זה נכון בכל יום, אך במיוחד בשלשה ימים לפני האיד, צריך להימנע מכל אפשרות שניתן לתלות את ההצלחה של הישראל בגוי או בעבודה זרה שלו.
אנחנו לומדים מכאן לא רק את מה שאסור לעשות, אלא גם את מה שצריך לעשות. התודעה הנכונה שצריכה להיות לנו במשא ומתן ובכל הצלחות החיים היא שההצלחה שלנו אינה תלויה באדם כזה או אחר אלא בקב"ה. "ר"מ אומר: לעולם ילמד אדם לבנו אומנות נקיה וקלה, ויבקש רחמים למי שהעושר והנכסים שלו, שאין עניות מן האומנות ואין עשירות מן האומנות אלא למי שהעושר שלו, שנאמר: 'לִי הַכֶּסֶף וְלִי הַזָּהָב נְאֻם ה' צְבָאוֹת' (חגי ב, ח)" (קידושין פב, ב).
