אלוקים מאמין באדם - סנהדרין לח, ב

מאת: נתן קוטלר


מדוע התנגדו המלאכים? 

בסוגייתנו מופיעים דברי רב יהודה בשם רב שאמר שכאשר הקב"ה ביקש לברוא את האדם, הוא ברא קבוצת מלאכים אחת ושאל אותם "רצונכם נעשה אדם בצלמנו?" 

המלאכים שאלו מה יהיו מעשיו של האדם? אך כאשר הקב"ה הראה להם את מעשיו של האדם – הם התנגדו ואמרו "רבונו של עולם מָה אֱנוֹשׁ כִּי תִזְכְּרֶנּוּ וּבֶן אָדָם כִּי תִפְקְדֶנּוּ" (תהלים ח, ה). וכך גם הקבוצה השניה של המלאכים. לבסוף לאחר שאלוקים ברא קבוצה שלישית של מלאכים הם שאלו מה הועילה הקבוצה הראשונה של המלאכים? ואמרו "כל העולם כולו שלך הוא, כל מה שאתה רוצה לעשות בעולמך – עשה". 

סוף הסיפור ידוע - אלוקים ברא את האדם, אך כאשר הגיע דור המבול ודור הפלגה עם מעשיהם המקולקלים, המלאכים שאלו "לא יפה אמרו הראשונים לפניך?" וכי קבוצת המלאכים הראשונה לא צדקה? ואלוקים השיב להם: "וְעַד זִקְנָה אֲנִי הוּא וְעַד שֵׂיבָה אֲנִי אֶסְבֹּל" (ישעיה מו, ד).  

מה פשר תשובה זו? 

הקב"ה מאמין בנו 

הרב זקס לומד מכאן רעיון משנה חיים: למרות שאלוקים ידע מראש שבני אדם יחטאו ויעשו מעשים רעים, הוא ברא את האדם כי הוא מאמין באדם. האמונה של אלוקים בנו היא בלתי ניתנת לערעור.  

בפרשת האזינו (דברים לב, ד) נאמר: "הַצּוּר תָּמִים פָּעֳלוֹ כִּי כָל דְּרָכָיו מִשְׁפָּט אֵל אֱמוּנָה וְאֵין עָוֶל צַדִּיק וְיָשָׁר הוּא". מה הכוונה במילים "אֵל אֱמוּנָה"? חז"ל אומרים: "אֵ-ל אֱמוּנָה, שהאמין בעולם ובראו" (ספרי דברים שז, ד). אלוקים מאמין בעולם, בטוב הגלום בעולם ובאפשרות שהעולם יהיה מתוקן. 

המילים הראשונות שאנו אומרים בבוקר הן "מוֹדֶה אֲנִי לְפָנֶיךָ מֶלֶךְ חַי וְקַיָּם, שֶׁהֶחֱזַרְתָּ בִּי נִשְׁמָתִי בְּחֶמְלָה, רַבָּה אֱמוּנָתֶךָ". התפילה מבוססת על מילים בפסוק ממגילת איכה (ג, כג) "חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים רַבָּה אֱמוּנָתֶךָ". ובכן באמונה של מי מדובר?

אם היה מדובר באמונה שלנו, היינו צריכים לומר בגוף ראשון "רבה אמונתנו", אך אנו אומרים בגוף שני "רַבָּה אֱמוּנָתֶךָ". ולכן, מדובר באמונה של הקב"ה. יש לקב"ה אמונה רבה בנו, עד כדי כך שמחזיר לנו את נשמותינו בכל בוקר מחדש.  הקב"ה נותן לנו כל בוקר הזדמנות חדשה לגלות מחדש את הטוב שבתוכנו ומאמין בנו שאנחנו יכולים למלא את חלקנו בתיקון העולם. ומתוך כך שהקב"ה מאמין בנו, גם אנחנו נקראים להאמין בעצמנו. 

האמון בילדינו 

תשובתו של ה' לתמיהתם של המלאכים מדברת על היחס של ההורה לילדיו "וְעַד זִקְנָה אֲנִי הוּא וְעַד שֵׂיבָה אֲנִי אֶסְבֹּל". הפרשנים מסבירים שהיחס של ה' לבניו הוא יותר מהיחס הרגיל של ההורים לילדיהם. ההורים דואגים לבניהם עד שגדלים, אך ה' דואג לבניו לעולם (מצודת דוד, מלבי"ם). 

הרב זקס לומד מכאן יסוד חינוכי גדול. ה' נקרא "אבינו מלכנו", הוא מלכנו אך בראש ובראשונה הוא אבינו. עם ישראל נקראים בניו של ה' שנאמר "בְּנִי בְכֹרִי יִשְׂרָאֵל" (שמות ד, כב), "בָּנִים אַתֶּם לַה' אֱלֹקֵיכֶם" (דברים יד, א). מכח האמונה של ה' בנו, אנו מאמינים בעצמנו. כשם שה' מאמין בנו - בניו, כך אנחנו בתור הורים צריכים להאמין בילדינו. כשם שה' מאמין בנו כאשר אנו חוטאים, כך עלינו להאמין בילדינו גם כאשר הם מתנהגים בדרך שמאכזבת אותנו. לעולם לא נאבד אמון בהם. אם הם נכשלים – נעודד אותם. אם הם נופלים – נסייע להם להתרומם. הרב זקס מלמדנו "תאמינו בילדיכם ועל ידי כך הם יאמינו בעצמם".


להצטרפות לקבוצת 'הַדַּף הָרַעְיוֹנִי' רעיונות מתוך הדף יומי - מסכת סנהדרין: https://chat.whatsapp.com/FcOBPWtNITeDy1ZswZySbM