"דיני ממונות בשלושה" ותיקון עולם במשפט ובצדקה - סנהדרין ב, א


מאת: נתן קוטלר

מבוא

 במשנה בתחילת סנהדרין נאמר "דיני ממונות בשלושה". התוס' כהרגלו בקודש מקשה מדוע מסכת סנהדרין פותחת ב"דיני ממונות בשלושה"? תירוצו הוא "אחר ששנה דינים בתלתא בבי משמענו בכמה דנין אותם". אך יש לשאול מה משמעותי כל כך בכמות הדיינים עד כדי כך שצריך לפתוח בכך את המסכת? נראה שפתיחת המסכת ב"דיני ממונות בשלושה" לא באה ללמד רק על ההרכב הפורמלי של בית הדין, אלא בעיקר על המהות של בית הדין. הגמרא בדף ג, ב שואלת מה המקור לכך שצריך שבדיני ממונות הבית הדין יהיה מורכב משלושה דיינים? התשובה היא "שלשה מנלן? דתנו רבנן: ונקרב בעל הבית אל האלהים - הרי כאן אחד, עד האלהים יבא דבר שניהם - הרי כאן שנים, אשר ירשיען אלהים - הרי כאן שלשה, דברי רבי יאשיה". 

השאלה היא מדוע התורה אומרת "ונקרב בעל הבית אל האלהים" ולא "אל השופט"? הרב הירש מסביר "ועל אף ש'אלהים' כאן הוא חול, ומדבר בעיקר על דיינים בשר ודם, אף על פי כן בכינוי זה נתפס הדיין מבחינת תכונתו המיוחדת כנציג הצדק והמשפט האלקיים". אם כן, בהוראה "דיני ממונות בשלושה" (הנלמדת מ"ונקרב בעל הבית אל האלהים") גנוזות מטרותיו ותכונותיו של הדיין – להיות נציג הצדק והמשפט של אלוקים. במאמר זה ננסה להעמיק יותר במטרות ובתכונות של בית הדין והדיינים בישראל. 

המטרה: תיקון עולם

הטור פתח את חושן משפט בהלכות דיינים ושם מביא את דברי חז"ל (שבת י, א): "כל דיין שדן דין אמת לאמיתו אפילו שעה אחת - מעלה עליו הכתוב כאילו נעשה שותף להקדוש ברוך הוא במעשה בראשית". הטור כותב "כי הקדוש ברוך הוא ברא העולם להיות קיים והרשעים שגוזלין וחומסין מחריבין אותו במעשיהם וכמו שמצינו בדור המבול שלא נחתם גזר דינם אלא על הגזל דכתיב כי מלאה הארץ חמס וכתיב בתריה הנני משחיתם את הארץ נמצא שהדיין המשבר זרועות רמות הרשעים ולוקח מידם טרף ומחזירו לבעלים מקיים העולם וגורם להשלים רצון הבורא יתברך שמו שבראו להיות קיים והרי כאילו נעשה שותף להקב"ה בבריאה". 

בהקשר לשותפות בבריאה על ידי משפט וצדקה יש להזכיר את המדרש הבא: "אמר רבי יצחק משל לאחד שהיה עובר ממקום למקום, וראה בירה אחת דולקת אמר תאמר שהבירה זו בלא מנהיג, הציץ עליו בעל הבירה, אמר לו אני הוא בעל הבירה, כך לפי שהיה אבינו אברהם אומר תאמר שהעולם הזה בלא מנהיג, הציץ עליו הקב"ה ואמר לו אני הוא בעל העולם" (ב"ר פרשה לט). אברהם מתבונן בעולם ורואה שיש חוסר צדק ולהבות של רשע בעולם והוא לא מבין איך ייתכן שהקב"ה לא מכבה את הלהבות. ולכן הוא שואל "תאמר שהבירה זו בלא מנהיג"? אברהם שואל היכן מנהיגותו של הקב"ה כשיש עוול בעולם? והקב"ה עונה לו "אני הוא בעל העולם". הרב זקס שואל איך הקב"ה משיב בדברים האלו על השאלה של אברהם? נראה שמשאיר אותו ללא מענה!

הרב זקס משיב שהקב"ה בנה את הארמון, האדם הצית בו אש ורק האדם יכול לכבות את הלהבות. ולכן נדמה שהקב"ה קורא לאברהם להיות שותף בתיקון העולם. הקב"ה ברא את העולם להיות קיים, אך הרשעים הציתו בעולם להבות של רוע. כשהקב"ה ברא את העולם הוא הגביל את עצמו להתערב באופן ישיר בעולם, כדי לאפשר את הבחירה חופשית שהיא יסוד התורה. לכן, הקב"ה מבקש כביכול מאברהם עזרה לתקן את העולם, להילחם ברוע וללמד את בני האדם את דרך ה' לעשות צדקה ומשפט ובדרך זו להיות שותף עמו בבריאת העולם. 

אם כן, כאשר הדיין עושה משפט וצדקה ו"משבר זרועות רמות הרשעים ולוקח מידם טרף ומחזירו לבעליו" – הוא מסייע לקב"ה לכבות את להבות הרוע הבוערות בעולם, הוא מתקן את העולם ובכך נהיה שותף בבריאת העולם. "מקיים העולם וגורם להשלים רצון הבורא יתברך שמו שבראו להיות קיים והרי כאילו נעשה שותף להקב"ה בבריאה".