"דמי לחיפושא": גילוי הטהרה הפנימית - עבודה זרה לט, א
"דמי לחיפושא": גילוי הטהרה הפנימית - עבודה זרה לט, א
מאת: נתן קוטלר
בסוגייתנו מסופר "רבי עקיבא איקלע לגינזק, אייתו לקמיה ההוא נונא דהוה דמי לחיפושא, חפייה בדיקולא, חזא ביה קלפי ושרייה [רבי עקיבא הגיע למקום בשם גינזק, הביאו לפניו את אותו הדג שדומה לדג טמא בשם חיפושא, כיסהו בסל, ופירכס בתוכו ונשרו קליפין ונראו בדפניהם קשקשים דקים]".
יש לשאול מדוע רבי עקיבא התאמץ כל כך לגלות את סימני הטהרה של הדג?
הרב שרגא הכהן רוזנברג בעל ה'בגדי שרד' כתב דרשות נפלאות על סוגייתנו. הרב רוזנברג מזכיר את ברכת יעקב למנשה ואפרים "וְיִדְגּוּ לָרֹב בְּקֶרֶב הָאָרֶץ" (בראשית מח, טז) ומביא את דברי חז"ל שישראל נמשלו לדגים (ב"ר צז, ג).
ה'בגדי שרד' מתאר כיצד בעקבות החופש והחירות שניתנו ליהודים, חלקם עזבו את זהותם היהודית ורצו להדמות לגויים.
אך ה'בגדי שרד' אומר שאפילו יהודי שנראה רחוק לגמרי מדרכי אבותיו ונראה כלפי חוץ ש'אין לו סימני טהרה', אסור לנו להתייאש ממנו. כאשר האנטישמיות מתגברת, ברגעי האמת נשמתו היהודית תתעורר מחדש וסימני הטהרה יתגלו במעשיו. בדרך זו הוא מסביר את מעשה רבי עקיבא והחיפושא:
"'רבי עקיבא איקלע לגינזק אייתי לקמיה ההוא נונא דהוי דמי לחיפושא'...רבי עקיבא ראה גם כן יהודי שעזב התורה והיו בו כל סימני טומאה, לא נמצא בו קשקשת לא רוח תורה ולא מצות.
ובכל זאת לא דחה אותו בידיים ובדק אותו ואמר שיהודי זה שכח התורה מרוב החופש שיש לו בין הגויים ולכן אמר שאם נותנים אותו בדיקולא, אם כופין עליו גיגית ונוטלים ממנו הזכיות ואין נותנים לו רשות להתפרץ בארץ וסוגרים אותו ברחוב יהודים במקום צר ודחוק אז נראים בו מיד סימני טהרה, אם היהודי מרגיש את צער העבדות אז מתחיל לפרכס ר"ל נשמתו היהודית מתעוררת בקרבו והקשקשים מתראים בו, הוא מתחיל לשמור המצות ולהתלבש במדות ובמנהגי היהדות" (בגדי שרד, פרשת ראה עמ' 85).
על ידי מעשה זה רבי עקיבא לימד לדורות שבכל יהודי יש טהרה פנימית, אמנם צריך להתאמץ קצת לגלות אותה, אך היא תמיד קיימת ובכוחה להאיר את העולם.
