חז"ל שואלים בסוגייתנו היכן מרדכי רמוז בתורה? והתשובה היא: "מור דרור" (שמות ל, כג). השאלה היא מה הקשר בין מרדכי לבין 'מור דרור'? אין ספק שיש כאן משמעות רעיונית מעבר לדמיון בצלילי המילים.
חז"ל שואלים במסכת שבת (קו, ב) מדוע ציפור הדרור נקראת 'דרור'? "אמר רבה בר רב הונא הכא בצפור דרור עסקינן לפי שאינה מקבלת מרות, תנא דבי ר' ישמעאל למה נקרא צפור דרור? שדרה בבית כבשדה".
הרב קוק כותב ב'עין איה' (שם) שציפור הדרור מסמלת את החירות, את היושרה הפנימית שאינה נכנעת ללחצים יהיה אשר יהיה. אם צדים את ציפור הדרור וכולאים אותה בבית, היא לא תאבד את העצמאות שלה ותתנהג בבית כאילו שהיא עדיין עפה במרחבי השדה הפתוחים.
אולי זו הסיבה שחז"ל רואים בדרור רמז למרדכי. גם כאשר כל עבדי המלך השתחוו להמן "ומרדכי לא יכרע ולא ישתחוה" (אסתר ג, ב). מרדכי היה מסוגל לעמוד על הערכים החשובים לו וכל מכבש הלחצים שהופעל עליו לא גרם לו לכופף את 'עמוד השידרה' הרוחני והמוסרי שלו.
אולם, מרדכי לא הסתפק בשמירה על החירות האישית שלו, אלא הוא נאבק באומץ לב למען כלל עם ישראל. והתעוזה הזאת מתבטאת ב'מור'.
היכן מצינו בתנ"ך את הביטוי 'מור'?
בשיר השירים מסופר שלאחר געגועים רבים, הדוד לבסוף מגיע ודופק על דלתה של הרעיה, אבל הרעיה מתמהמהת לפתוח לו בשלל תירוצים "פשטתי את כותנתי איככה אלבשנה? רחצתי את רגלי איככה אטנפם?" (שיר השירים ה, ג). אך לבסוף כאשר הרעיה מצליחה לקום היא לא מסוגלת לפתוח את המנעול "קמתי אני לפתוח לדודי וידי נטפו מור ואצבעותי מור עובר על כפות המנעול" (שם פסוק ה).
הרב סולוביצ'יק רואה תיאור זה כמטאפורה להחמצת השעה (קול דודי דופק, בתוך: איש האמונה עמ' 76-77). ה'מור' הוא דביק ומסמל את תחושת הכבדות והחולשה שמונעת מהאדם להכיר בכוחותיו ולפעול.
לפעמים כאשר עומדים בפני אתגר גדול או מול כוחות חזקים של רשע, מתייאשים מראש ולא יודעים איך אפשר לשנות את המצב. אבל מרדכי לא אמר "איך אדם אחד יכול לעמוד מול אימפריה שלימה ולהתנגד לגזרותיו של המן", אלא הוא התמלא בתעוזה ובאומץ ובסיעתא דשמיא הלא יאומן קרה והשאר כבר היסטוריה.
חז"ל הבינו שמרדכי פעל מתוך חירות פנימית ותעוזה ולכן רמזו זאת במילים 'מור דרור'. רעיון זה נועד גם עבורנו לשאוב השראה ממרדכי ולדבוק בערכינו כיום למרות האתגרים שבדרך.
