בסוגייתנו הגמרא עוסקת בנושא הסימנים: "ת"ר: אין מושחים את המלכים אלא על המעיין, כדי שתמשך מלכותם, שנא': ויאמר המלך להם קחו עמכם את עבדי אדוניכם [וגו'] והורדתם אותו אל גיחון...אמר אביי, השתא דאמרת: סימנא מילתא היא, [לעולם] יהא רגיל למיחזי בריש שתא (בראש השנה) קרא ורוביא, כרתי וסילקא ותמרי".
מהם הסימנים? האם הם מעשים סימבוליים? כיצד הם פועלים על המציאות? מה מטרתם?
המאירי כותב: "כשמושחין את המלך היו מושחין אותו על המעין לסימן טוב שתמשך מלכותו ולא דרך נחש חלילה אלא לעוררו שיתנהג בדרך מעיין אשר לא יכזבו מימיו ולא יתנהג בדרך שיהיה ענינו כאפיק נחלים העובר לשעתו.
הרבה דברים הותרו לפעמים שהם דומים לנחש ולא מדרך נחש חלילה אלא דרך סימן לעורר בו לבבו להנהגה טובה והוא שאמרו ליתן על שלחנו בליל ראש השנה קרכס"ת קרא רוביא כרתי סלקא תמרי ...תקנו לומר עליהם דברים המעוררים לתשובה והוא שאומרים בקרא יקראו זכיותינו וברוביא ירבו צדקותינו ובכרתי יכרתו שונאינו ר"ל שונאי הנפש והם העונות ובסלקא יסתלקו עונינו ובתמרי יתמו חטאינו..וידוע שכל זה אינו אלא הערה שאין הדבר תלוי באמירה לבד רק בתשובה ומעשים טובים".
המאירי מסביר שמטרת הסימנים היא קריאה לפעולה. משיחת המלך ליד המעיין היא כדי לעורר אותו להתנהג בדרך כזאת שיהיה ראוי שמלכותו תהיה נצחית כמו מעיין המתגבר ולא כנחל אכזב. אם כן, לפי המאירי אין משמעות למשיחת המלך ליד המעיין, אם הוא לא לוקח לליבו את המסר של המעיין ומיישמו בדרך מלכותו.
באותה דרך הסימנים בראש השנה אמורים להשפיע כקריאת כיוון עבורנו לכל השנה. הסימנים מעוררים אותנו לפעול לאור הערכים והרעיונות שהם מבטאים. העיקר הוא שהסימנים יעוררו אותנו לשוב בתשובה ולעשות מעשים טובים.
נראה להוסיף שחלק נכבד מהסימנים עוסקים במיטוט הרוע ובניצחון הטוב "יכרתו שונאינו...יסתלקו אויבינו...יתמו שונאינו". רעיון זה בא לידי ביטוי בתפילת ראש השנה "וכל הרשעה כלה כעשן תכלה כי תעביר ממשלת זדון מן הארץ", זו קריאה לפעולה עבורנו להלחם נגד הרוע, הרודנות והאכזריות ולהגביר את הטוב והצדק בעולם.
הרב קוק כותב בעולת ראיה: "וכל הרשעה כולה כעשן תכלה. הרע הגמור המוחלט, שאין בו שום ניצוץ של טוב, הוא שמח בכליונו, ואבודו ואפסותו זוהי שלמות התפתחותו היותר גדולה. ואנו צריכים להתרומם למדת-חסד מקיפה כזאת, עד אשר נשאף להיטיב לכל, וגם עם הרע אנו חפצים להיטיב במה שנכלהו, וכל הרשעה כולה כעשן תכלה" (עולת ראיה חלק ב תפלת ראש השנה עמ' שיד).
עתה נוכל להשיב על השאלות שפתחנו בהם – הסימנים לכשעצמם אינם משפיעים על המציאות, אלא מטרתם לעורר אותנו לפעול לתקן את עצמנו ואת העולם.
