בסוגייתנו רבא הביא משל להבנת היחס בין אבות נגעי הצרעת:
"רבא אמר: כגון שבור מלכא וקיסר. א"ל רב פפא לרבא: הי מינייהו עדיף? אמר ליה: בחורשיא קא אכיל ליה! פוק חזי טיבעא דמאן סגי בעלמא, דכתיב: 'וְתֵאכֻל כָּל אַרְעָא וּתְדוּשִׁנַּהּ וְתַדְּקִנַּהּ' (דניאל ז, כג), א"ר יוחנן: זו רומי חייבת, שטיבעה יצא בכל העולם כולו".
אפילו שיחת תלמידי חכמים צריכה לימוד (סוכה כא, ב) ולכן יש להתבונן בשיחתם של רב פפא ורבא.
הרב שלום מרדכי הכהן שבדרון שואל מספר שאלות (במאמרו שונה הלכות):
1. כיצד ייתכן שרב פפא לא ידע שקיסר רומי חשוב יותר ממלך פרס? והרי זהו דבר שהמציאות מוכיחה עליו!
2. מה פשר תמיהתו של רבא על רב פפא "בחורשיא קא אכיל ליה [=מוטמן ביערות]"?
הרב שבדרון מביא רעיון יסודי מאת בעלי המוסר (המהרי"ל חסמן והסבא מנובהרדוק):
לעתים יש אלו המנסים להתאים את התורה למציאות, אך האמת היא שהמציאות נבראה לפי התורה. כדברי חז"ל "התורה אומרת אני הייתי כלי אומנתו של הקב"ה...כך היה הקדוש ברוך הוא מביט בתורה, ובורא את העולם" (ב"ר א, א). התורה קובעת את המציאות ואת סדר העולם כדברי החפץ חיים: אנו בטוחים כי השמש תאיר לנו גם למחר, שהרי מקרא כתוב "וְיוֹם וָלַיְלָה לֹא יִשְׁבֹּתוּ" (בראשית ח, כב).
לכן רב פפא לא הבין מדוע רבא הקדים את מלך פרס לפני קיסר רומי והרי רבי יוחנן דרש את הפסוק בדניאל שהמלכות הרביעית (רומי) תשלוט בעולם.
ולכן רבא תמה על שאלתו של רב פפא, לא משום שהמציאות מוכיחה שקיסר רומי חשוב יותר ממלך פרס, אלא משום שכך דרש רבי יוחנן על הפסוק בדניאל.
על פי זה מובנת תמיהתו של רבא על רב פפא "בחורשיא קא אכיל ליה". נכתוב את לשונו של הרב שבדרון: "אלא תדע מה היתה כאן טענת רבא על רב פפא, הלא פסוק הוא, דכתיב וּתְדוּשִׁנַּהּ וְתַדְּקִנַּהּ וגו'. והלא פירש ר' יוחנן זו מלכות רומי וכו'. הא!, אם אין יודעים את הפסוק ואין יודעים בזה דברי ר' יוחנן, זו היא ישיבת יערים!, איש כזה אינו מן הישוב..."
רב פפא ורבא תמהו אחד על השני לגבי חשיבותו של קיסר רומי, לא משום שהמציאות מוכיחה שהוא חשוב יותר, אלא משום שכך כתוב בפסוק לגבי המלכות הרביעית. אם כן, מתוך שיחת תלמידי חכמים זו אנו יכולים ללמוד שהתורה קובעת את המציאות, שהעולם הגשמי יונק את כוחו מהעולם הרוחני, התורה היא מפת המציאות.
