מאת: נתן קוטלר

בימים אלה לפני כ2300 שנה באימפריה הפרסית, התקבלה החלטה שהצילה את עם ישראל והיתה יכולה לשנות את פני ההסטוריה.  

בכ"ג בסיון נשלחו אגרות חתומות בטבעת המלך אחשורוש "אֲשֶׁר נָתַן הַמֶּלֶךְ לַיְּהוּדִים אֲשֶׁר בְּכָל עִיר וָעִיר לְהִקָּהֵל וְלַעֲמֹד עַל נַפְשָׁם לְהַשְׁמִיד וְלַהֲרֹג וּלְאַבֵּד אֶת כָּל חֵיל עַם וּמְדִינָה הַצָּרִים אֹתָם..." (אסתר ח, יא). הרלב"ג כותב שהיהודים אף היו רשאים להתכונן למלחמה, מכיוון שלא היו רגילים לאחוז בנשק אחרי עשרות שנות גלות. 

מאחר שמרדכי היה בעברו שר צבא (ילק"ש אסתר תתרנו), הוא כנראה בנה צבא יהודי ואימן אותו לקראת המלחמה. הוא נדרש לפעול במהירות, כי היהודים שכחו במהלך שבעים שנות הגלות לאחוז בנשק והיה נדרש להעביר אותם טירונות ואימון מתקדם בתשעה חודשים בלבד מכ"ג סיון עד י"ג אדר. במשך זמן זה מרדכי כנראה הכין תכניות מבצעיות לתקיפת האויב. 

צבא מרדכי יוזם מלחמת מנע 

רבי אלישע גאליקו, מתלמידיו המובהקים של רבי יוסף קארו וחבר בבית דינו (נולד באיטליה וחי בצפת לפני כ500 שנה) כותב שאחשורוש נתן רשות ליהודים להתגונן בלבד במקרה של מתקפה עליהם, אך לא לתקוף את האויב במכת מנע. 

אולם מרדכי ידע שאחשורוש שנא את היהודים יותר מהמן (רמ"ד וואלי אסתר ד, ז), והוא הבין שאחשורוש בעורמתו קיוה שבמצב של מגננה היהודים יפסידו בקרב. לכן מרדכי החליט ליזום מלחמת מנע ומתקפה בניגוד לרצון אחשורוש. 

מרדכי לקח סיכון מחושב, היה אמנם סיכון ששרי המדינות והאחשדרפנים יעצרו את מלחמת המנע, אך הוא ידע שהפחד ממעמדו הרם באימפריה, תבלום כל מחשבה כזאת. 

כוחות צבאו של מרדכי התפרסו ברחבי האימפריה במקומות האסטרטגיים ובשעת השי"ן המתקפה החלה. האויב המופתע לא היה מסוגל להתמודד עם רוח הלחימה ונחישות הלוחמים היהודים שנלחמו חדורים בערבות הדדית להצלת עם ישראל מהשמדה. 

בסיעתא דשמיא הצבא של מרדכי הוביל לניצחון מוחלט על האויב. והשאר כבר הסטוריה שאנו זוכרים וחוגגים מידי שנה בשנה בפורים.

אך הסיפור לא נגמר בנצחון. היה למרדכי חזון נוסף בהקמת הצבא. 

ייעוד הצבא לשחרור ארץ ישראל ולבניית בית המקדש 

לפי החתם סופר נראה שמרדכי הקים צבא במטרה לא רק לנצח את האויבים בי"ג ובי"ד באדר, אלא ייתכן ששאיפתו היתה שהקמת הצבא תעורר את העם היהודי לעלות לארץ ישראל ולירושלים להקים בית לאומי ולבנות את בית המקדש. הוא קיווה שעל ידי הכח הצבאי, עם ישראל ישתחררו מהגדרתם "עבדי אחשורוש" ויהיו עם חופשי בארצם. 

"נראה לומר מרדכי חשב בהגיע זמן בנין בית שני יעלו כל ישראל כחומה ויהיה גאולה שלימה ולא שום עבדות אח"כ והך מלחמה דהמן אתחלתא דהך גאולה היא" (דרשות חתם סופר חלק א' עמ' רב וראה הרב עודד ולנסקי, 'להודיע את כל תוקף', בתוך: תשועתם היית לנצח, עמ' תמ ואילך). 

למרדכי היתה פרספקטיבה היסטורית מופלאה. הוא ביקש לנצל את אחד מחלונות ההזדמנויות הנדירים ביותר בהיסטוריה של עם ישראל בגולה.

ראשית, הוא הצליח להקים צבא, ואימן את לוחמיו היטב במשך תשעה חודשים. מרדכי הצליח להפוך את צבאו מצבא שיועד על ידי אחשורוש להתגוננות בלבד, לצבא התקפי ויוזם. מרדכי שאף שהקמת הצבא ונצחונו על האויבים, תעורר את העם לעזיבת הגלות, לשיבת ציון, עצמאות בארץ ישראל ולבניית בית המקדש. 

אולם למרבה הצער, עם ישראל החמיצו את חלון ההזדמנות הזה שהיה יכול לשנות לחלוטין את מהלך פני ההיסטוריה, ולמנוע אלפיים שנות גלות קשות.

אמנם בימי מרדכי חזונו לא התממש, אך בימינו החזון יכול להתגשם. במבצע 'עם כלביא', עם ישראל החליט לשנות תפיסה – הצבא שלנו הינו צבא התקפי ויוזם. בתחבולות, באומץ, בשליחות ובגבורה ועם הרבה סיעתא דשמיא - עם ישראל מנצח כעת את אויבינו בפרס כמו שעשינו לפני 2300 שנה בימים הללו ממש.

לאחר שבעזרת ה' ננצח בנצחון מוחלט באיראן, הגיע הזמן לרתום את הרוח הגדולה הזאת להגשים את החזון של מרדכי במלואו.