מאת: נתן קוטלר

השאלה 

במשנה (פג, ב) נאמר "כסוי הדם נוהג בארץ ובחוצה לארץ, בפני הבית ושלא בפני הבית, בחולין - אבל לא במוקדשין, ונוהג בחיה ובעוף". התוספות מדייקים מהמשנה שכסוי הדם נוהג בחיה ובעוף אך לא בבהמה. אם כן, צריך להבין מהו הטעם להבדל שבחיה ובעוף צריך לכסות את הדם ולא בבהמה? כדי להשיב על שאלה זו, צריך להבין מהו טעם מצוות כיסוי הדם? 

גישת הרב קוק לצמחונות 

לרב קוק היתה גישה ייחודית לגבי צמחונות והיחס לבעלי חיים. הרב קוק כותב שמצד אחד האידיאל שהאנושות תחזור להיות צמחונית, אך מצד שני במדרגתה הנוכחית של האנושות עדיין לא הגיע הזמן לצמחונות. 

הרב קוק כותב שיש סכנה גדולה לנסות לקפוץ מדרגות מוסריות ורוחניות ולכן לפני שבני אדם מבקשים להתחסד לבעלי חיים, עליהם להתייחס כראוי לבני אדם אחרים. מכל מקום, הרב קוק כותב שהמצוות הקשורות לבעלי החיים הן "חלונות האורה" שבעדם אידיאל הצמחונות מאיר את החיים שלנו גם במדרגתנו הנוכחית. אחד מ"חלונות האורה" הוא מצות כיסוי הדם. 

כיסוי הדם כמחאה אלוקית 

במבט הראשון לא ברור מדוע ישנו הבדל כל כך משמעותי לגבי חיוב כיסוי הדם בין חיה לבין בהמה. אך הרב קוק מרחיב את נקודת מבטנו ומלמדנו את הדיוק האלוקי בכל פרט ובפרט במצוות. ראשית, הרב קוק מסביר את הטעם הכללי של כיסוי הדם ולאחר מכן מסביר את ההבדל בין החיה לבהמה. 

"כיסוי דם החיה והעוף היא כמו מחאה אלקית...אמרה תורה, כסה הדם, הסתר בושתך ורפיון מוסריותך" כיסוי הדם הינו מחאה אלוקית כנגד שפיכת דם בעלי חיים ולכן האדם נדרש להתמלא בבושה על עצם העובדה שתאותו לבשר גרמה לו לשפוך דם. ולכן עליו לא רק לכסות את הדם, אלא גם להכין מראש עפר עוד לפני המעשה כדי לכסות את החיה מלמטה ומלמעלה. 

"הערת הכיסוי של דם חיה והעוף, מפני שהיא ראויה להיות קדומה ויותר מובלטת, היא מסומנת גם כן באופן המעיר על עצם הפעולה הפרטית ההיא, בהזמנת עפר למטה, שעפ"י קבלת חז"ל. כלומר הכנה לדבר זכר הבושת עוד קודם המעשה, בעוד מועד להיות שב וניחם, להכיר כי לא יאתה לשלח יד בחיי חי, כי טוב ה' לכל ורחמיו על כל מעשיו".   

מדוע אין כיסוי הדם בבהמה? 

זאת ועוד, הרב קוק מסביר שישנו הבדל משמעותי מאוד בין חיה לבין בהמה. בדרך כלל האדם צריך לצוד את החיה שנמצאת בטבע רחוק ממגורי האדם. ולכן כיסוי הדם של החיה הניצודה, פועלת את פעולתה המוסרית לעורר באדם בושה על כך שנטל חיים מחיה אקראית. 

אולם אצל הבהמה המצב שונה לחלוטין, בדרך כלל הבהמה נמצאת בסמיכות למגורי האדם והוא מטפל בה ונותן לה את מזונותיה ולכן האדם שהינו בעליה של הבמה, אינו מרגיש נקיפות מצפון ליטול את חיי הבהמה שגידל וטיפח. "ואלו היה הכיסוי נוהג גם בבהמה, כבר היתה התעוררות של הגירוי המוסרי יותר מן המדה הראויה המכוונה במשקל אלקי". 

ולכן אילו התורה היתה מחייבת את האדם לכסות את דם הבהמה, הרי שזה היה ללא הלימה למצבו המוסרי. מדובר בקפיצת מדרגה מוסרית גבוהה מדי ממצבו הנוכחי. 

"על הארץ תשפכנו כמים", מה הטעם בבהמה? 

הרב קוק כותב שכשם שיש מחאה אלוקית בחיה בכיסוי הדם, כך יש מחאה אלוקית בבהמה בהעדר כסוי הדם. מלבד החשש מהדרדרות מוסרית עקב קפיצת המדרגה המוסרית, ישנה סיבה מהותית שבבהמה דווקא צריך להימנע מכיסוי הדם. 

התורה רוצה שהאדם יראה בכל עת במקום מגוריו את הדם של הבהמה נשפך כמים, כדי לעורר בו בושה מהעובדה שהוא נטל את החיים של הבהמה שחיתה בסמיכותו. יש לקוות שיום אחד הוא ישמע את דמי הבהמה הצועקים עליו מהאדמה ויתרומם מבחינה מוסרית.