חשוד על הממון, פסול הגוף וכח התשובה


מאת: נתן קוטלר


מבוא

בסוגייתנו (ב"מ ו, א) מופיעה מחלוקת מפורסמת בשאלה 'האם מי שחשוד על הממון (גזל) הוא גם חשוד על השבועה (להישבע לשקר)?' עסקנו בעבר בהבנת שיטתו של רבי יוחנן שהחשוד על הממון אינו חשוד על השבועה וכעת ננסה להעמיק בשיטת אביי שהחשוד על הממון חשוד על השבועה. 

עיון בשיטת אביי

נציין מקצת מהביאורים בסברת אביי מדוע אומרים שמי שחשוד על הממון חשוד גם על השבועה:

א. לפני עוור - אם מדובר באדם שחשוד על הממון, לא נחייבו בשבועה כי בכך אנו מכשילים אותו לעבור על שבועת שקר (ריטב"א ב"מ ה, ב). יש כאן מבט חדש על שיטתו של אביי "חשוד על הממון חשוד על השבועה" אינו כדי להצר את צעדיו, אלא מתוך אכפתיות וערבות הדדית למנוע ממנו להישבע לשקר. 

ב. פסול הגוף בשבועה – התורה פסלה את מי שחשוד על השבועה "לֹא תִשָּׂא שֵׁמַע שָׁוְא אַל תָּשֶׁת יָדְךָ עִם רָשָׁע לִהְיֹת עֵד חָמָס" (שמות כג, א; לבוש חו"מ צב, א). ולכן נראה שמי שחשוד על הממון נפסל בפסול הגוף בשבועה (קונטרסי שיעורים ב"מ ד). נרחיב בביאור האחרון: 

אין מוסרין לשון שבועה לחשוד

 בירושלמי נאמר "רבה בר ממל ורב עמרם סליקו הן [=עלו לפני] דרב ביניי אמר ליה [=לרב חייא] אין מוסרין שבועה לחשוד. אמר ליה [=רב חייא] אפילו לשון שבועה אין מוסרין לו" (ב"מ א, א ע"פ פני משה). מה הכוונה במושג "לשון שבועה"? בקונטרסי שיעורים מוסבר שהחשוד על הממון חשוד על השבועה לא רק משום שחוששים שהוא משקר, אלא משום שיש בו פסול הגוף לכל הקשור לשבועה "ואין לו שייכות אפילו ללשון שבועה". נראה שיש להעמיק יותר בהבנת הסיבה שיש פסול הגוף לחשוד על הממון. 

תפקיד השבועה

 יש לזכור מהו תפקיד השבועה: הרב הירש (במדבר ה, כב) כותב שכאשר ישנו ספק שלא ניתן להכריע בו בשכל האנושי, בית דין של מטה מוסרים את ההכרעה לידי בית דין של מעלה. ולכן כאשר מחייבים את הנתבע להישבע מעבירים את הכרעת הדין לבית דין של מעלה. אולם יש בכך סכנה גדולה כי בית דין אנושי אינו דן אלא מה שעיניו רואות, אך בבית דין של מעלה דנים את כל מכלול האדם "כִּי הָאָדָם יִרְאֶה לַעֵינַיִם וַה' יִרְאֶה לַלֵּבָב" (שמואל א טז, ז, ז). ולכן, בית הדין מזהירים את הנתבע על ההשלכות של השבועה (ראה שבועות לט, א). 

אם כן, מדוע לא מאפשרים לחשוד על הממון להישבע? 

כאשר מדובר בחשוד על הממון יש בו פסול הגוף, כלומר יש פגם ביחסיו עם הזולת. ולכן זה לטובתו שלא מוסרים את ההכרעה לבין הדין של מעלה שדנים את כל מכלול אישיותו. [בהקשר זה נצרף גם את טעמו של הריטב"א מדוע חשוד על הממון חשוד גם על השבועה מפני "ולפני עור לא תתן מכשל". טעמו של הריטב"א נובע מאחריות ומערבות הדדית]. 

כח התשובה

לשיטת אביי אנו אומרים חשוד על הממון חשוד על השבועה דווקא כאשר הוא מנסה לגזול את חבירו בהווה. אך כאשר מדובר שכבר גזל את חבירו בעבר אפילו לשיטת אביי אנו לא אומרים שחשוד על השבועה. ומדוע? 

רבי עקיבא איגר מסביר שאנו רק אומרים שחשוד על השבועה כאשר מדובר בשעת מעשה, כגון שמשקר עתה בממון יש חשש שישבע לשקר. אך כאשר מדובר שכבר גזל או כבר עבר את העבירה, אנו לא אומרים שחשוד על השבועה, כי ייתכן שחזר למוטב ועשה תשובה ולא ירצה להישבע לשקר (דרוש וחידוש בסוף ח"ב). רואים מכאן את הכח הגדול של התשובה. אמנם הוא חשוד על הממון, אך אם הגזילה אירעה בעבר, אנו מניחים שייתכן ועשה תשובה ולכן זה אינו מחייב שגם כיום הוא יהיה חשוד על השבועה. יש כאן אמון גדול בכוחו של האדם לשנות את דרכו לטובה. 

ויותר מזה, כאשר המעשה כבר נעשה בעבר, כבר אין פסול הגוף כי מניחים שהוא כבר עשה תשובה. ואם כן, הספק של התשובה דוחה את פסול הגוף. לכן, כבר אין את החשש להעביר על ידי שבועה את ההכרעה לבית הדין של מעלה שהרי גדולה תשובה שמקרעת גזר דינו של אדם (ר"ה יז, ב).  


לתגובות ולקבלת המאמר המלא: gemarabemunah@gmail.com

***

הציבור מוזמן לשיעור ייחודי המשלב למדנות ישיבתית עם עומק אמוני ושאלות קיומיות. השיעור מתקיים ב'זום' בימי רביעי בשעה 20:30 בע"ה. חפשו בגוגל: 'בית מדרש גמרא באמונה' (www.gemarabemunah.co.il). 

לקישור 'זום' לשיעור ולהצטרפות לקבוצה השקטה סרקו את הברקוד: