כח לימוד זכות - סנהדרין לד, א

מאת: נתן קוטלר


בסוגייתנו מובאים דברי רבי יוסי בר חנינא: "אחד מן התלמידים שזיכה ומת - רואין אותו כאילו חי ועומד במקומו". 

מה פירושם של דברים? 

הריא"ז כותב בפסקיו שהכונה היא שצריכים למצוא טעם להשיב על דבריו, כלומר אי אפשר לפסוק את הדין לחובה עד שלא דנים בלימוד הזכות של אותו תלמיד. אם מי שלימד זכות היה אחד מהדיינים – מעלין אותו למניין המזכים (פסקי ריא"ז סנהדרין ה, ב). 

רבי יוסי בר חנינא מלמד אותנו רעיון משנה חיים – כח לימוד הזכות פועל בעולם גם לאחר פטירתו של מי שלימד את הזכות "רואין אותו כאילו חי ועומד במקומו". 

לימוד זכות אינו דבר של מה בכך, אלא ב"מקצוע גדול בתורה וחכמה עמוקה ורחבה" כדברי הרב קוק (אוה"ק ג עמ' שכה). כאשר האדם מצליח ללמד זכות באופן אמיתי ועמוק, מתוך ראיית הטוב והחיובי – זהו כח חדש שנוצר בעולם. 

ללימוד זכות יש חַיּוּת ועוצמה משל עצמו; הוא פועל על המציאות והופך אותה לטוב כדברי הרב חרל"פ "ענין הלימוד זכות הוא לשפוט על הרצון הנעלם של כל אדם ולהחליט שרצונו הנעלם לטוב, ובזה באמת מתהפכים גם כל המעשים לטוב, וזה כל עבודת הצדיקים להצדיק את כל העולם כולו, שמתוך זה הם מקרבים כולם לכנפי השכינה" (מי מרום י"ח רזי-לי 'לימוד זכות'; ראה גם ליקוטי מוהר"ן תורה רפב).


להצטרפות לקבוצת 'הַדַּף הָרַעְיוֹנִי' רעיונות מתוך הדף יומי - מסכת סנהדרין: https://chat.whatsapp.com/FcOBPWtNITeDy1ZswZySbM