לימוד התנ"ך בטלסקופ


מאת: נתן קוטלר


מבוא
למו"ר הרב יונתן זקס זצ"ל היתה שיטה ייחודית בלימוד תנ"ך. הוא ראה דברים שאף אחד אחר לא ראה ואמר דברים שלא שמעתן אוזן. טוני בלייר, ראש ממשלת בריטניה לשעבר, סיפר עליו ש"היתה לו היכולת לפרש ולהחיות את התורה כמו שאף אחד אחר לא הצליח לעשות. אהבתי להקשיב כשדיבר על היהדות, הוא לקח אותי למסע בהבנת סיפורי התנ"ך שהיו אמנם כל כך מוכרים לי, אך בדבריו הם קיבלו משמעות חדשה ויותר מכך - רלוונטיות למציאות בת זמננו" (בתרגום חופשי שלי מאנגלית).
אפשר בהחלט לקבוע שחלק מרכזי בהגותו היה מסביב לתנ"ך. עד כה יצאו לאור שמונה כרכים(!) מהגותו על פרשיות השבוע.
ננסה לקבץ במאמר זה נקודה אחת מתוך שיטתו של הרב זקס בלימוד תנ"ך. כמובן שזו רק טיפה מן הים ויש עוד הרבה מה לכתוב בנושא.


לימוד התנ"ך בטלסקופ
כבר הזכרתי באחד המאמרים הקודמים שדרכו של הרב זקס בלימוד תנ"ך התאפיינה בהפניית המבט לראיית התמונה הכוללת, או כהגדרתו - "לימוד על ידי טלסקופ". בהקדמתו לספרו על פרשת השבוע כתב: "אם ישנו מאפיין אחד למאמרים הללו, הוא שניסיתי להעמיד את המילים של התורה בהקשר רחב של רעיונות. מפרשים מתבוננים לעיתים בתורה דרך מיקרוסקופ: מתבוננים בפרטים ובכל חלק מהטקסט בנפרד. אני ניסיתי להתבונן בתורה דרך טלסקופ: לראות את התמונה הגדולה ולהבין את מיקומה בתוך המבנה של תפיסות היהדות על היקום ובמקום שלנו בתוכו" (תרגום חופשי שלי מאנגלית). נדיר למצוא פרשני תנ"ך שמנסים לראות את הסיפור הגדול והכולל של התנ"ך דרך הפרטים.
נבחן דוגמא ממשנתו:


הסליחה של האדם היא הבסיס לסליחה של אלוקים
א. הסליחה של אלוקים
בספר בראשית לא מצינו שאלוקים סולח לבני האדם. אדם, חוה והנחש חוטאים וחטאם לא נסלח, אלא נגזר על הנחש ללכת על גחונו ולאכול עפר (בראשית ג, יד). כמו כן, נגזרה על האדם עבודה לפרנסתו ומיתה (שם יט). בנוסף, נגזר על חוה צער הלידה (שם טז). קין רוצח את הבל וחטאו של קין לא נסלח אלא נגזר עליו להיות נע ונד בארץ (ד, יב). דור המבול חוטא ונגזר עליהם להימחות במבול (ו, ז). דור הפלגה חוטא וה' מפיץ אותם על פני כל הארץ (יא, ח). אנשי סדום חוטאים והעיר סדום נהפכת (יט, כה).
לעומת זאת, החל מספר שמות ואילך, אנו מוצאים שאלוקים סולח לבני האדם. לגבי חטא העגל נאמר "וַיִּנָּחֶם ה' עַל הָרָעָה אֲשֶׁר דִּבֶּר לַעֲשׂוֹת לְעַמּוֹ" (שמות לב, יד). לגבי חטא המרגלים נאמר "וַיֹּאמֶר ה' סָלַחְתִּי כִּדְבָרֶךָ" (במדבר יד, כ).
מה פשר השינוי ביחס בין אלוקים לבני האדם? מדוע בספר בראשית המושג 'סליחה' אינו מופיע בהקשר לחטאי בני האדם ואילו בספר שמות ואילך הוא כן מופיע?
ב. הסליחה של האדם
שמעתי הסבר נפלא מאת מו"ר הרב יונתן זקס זצ"ל: ספר בראשית מלא במערכות יחסים מורכבות בין אחים: קין והבל, יצחק וישמעאל, יעקב ועשו, יוסף ואחיו. אך אם נעיין בסוף של כל סיפור נגלה התקדמות מפליאה.
אנו מתחילים משפל המדרגה כשקין רוצח את אחיו הבל "קוֹל דְּמֵי אָחִיךָ צֹעֲקִים אֵלַי מִן הָאֲדָמָה". אך לאחר מכן אנו מתקדמים מעט ויצחק וישמעאל קוברים ביחד את אביהם "וַיִּגְוַע וַיָּמָת אַבְרָהָם בְּשֵׂיבָה טוֹבָה זָקֵן וְשָׂבֵעַ וַיֵּאָסֶף אֶל עַמָּיו. וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ יִצְחָק וְיִשְׁמָעֵאל בָּנָיו" (בראשית כה, ח-ט). לאחר מכן ישנה התקדמות נוספת יעקב ועשו נפגשים יחד "וַיָּרָץ עֵשָׂו לִקְרָאתוֹ וַיְחַבְּקֵהוּ וַיִּפֹּל עַל צַוָּארָו וַיִּשָּׁקֵהוּ וַיִּבְכּוּ". אך לאחר מכן כל אחד הולך לדרכו "וַיָּשָׁב בַּיּוֹם הַהוּא עֵשָׂו לְדַרְכּוֹ שֵׂעִירָה. וְיַעֲקֹב נָסַע סֻכֹּתָה" (שם לג, טז-יז).
לאחר מכן אנו מתקדמים עוד יותר ויוסף סולח לאחיו "וְעַתָּה אַל תֵּעָצְבוּ וְאַל יִחַר בְּעֵינֵיכֶם כִּי מְכַרְתֶּם אֹתִי הֵנָּה כִּי לְמִחְיָה שְׁלָחַנִי אֱלֹקִים לִפְנֵיכֶם... וְעַתָּה לֹא אַתֶּם שְׁלַחְתֶּם אֹתִי הֵנָּה כִּי הָאֱלֹקִים... וַיְנַשֵּׁק לְכָל אֶחָיו וַיֵּבְךְּ עֲלֵהֶם וְאַחֲרֵי כֵן דִּבְּרוּ אֶחָיו אִתּוֹ" (שם מה, ה-טו). ולאחר מיתת יעקב כשהאחים חוששים מנקמת יוסף, הוא מרגיע אותם "וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם יוֹסֵף אַל תִּירָאוּ כִּי הֲתַחַת אֱלֹקִים אָנִי. וְאַתֶּם חֲשַׁבְתֶּם עָלַי רָעָה אֱלֹקִים חֲשָׁבָהּ לְטֹבָה לְמַעַן עֲשֹׂה כַּיּוֹם הַזֶּה לְהַחֲיֹת עַם רָב" (שם נ, יט-כ).
ניתן לומר שפסגת ספר בראשית היא היחס בין שני אחים נוספים, אפרים ומנשה. למרות שיעקב העדיף את אפרים שהיה האח הצעיר על פני מנשה שהיה האח הבכור, מנשה לא קינא באפרים והיחסים הטובים ביניהם נשמרו. ולכן כל אב בישראל מברך את בניו לזכות להיות כאפרים וכמנשה שחיו מתוך אחווה ושלום וללא מחלוקת. "הבא לברך את בניו, יברכם בברכתם ויאמר איש לבנו ישימך אלקים כאפרים וכמנשה" (רש"י מח, כ).
ולכן ספר בראשית מסתיים בתקווה שאחים יכולים לחיות האחד עם חברו בשלום (כמו מנשה ואפרים) ושאחים יכולים לסלוח זה לזה (כמו יוסף ואחיו). ולכן הסליחה של אלוקים לבני האדם מופיעה רק בספר שמות, רק לאחר התהליך של ההתקדמות ביחסים בין האחים. רק לאחר שבני אדם מסוגלים לסלוח זה לזה, גם אלוקים סולח לבני אדם.