ובכן, מה מהות הערבות? ננסה לעמוד על העומק של המושג 'ערבות הדדית' כפי שנלמד מגילוי הערבות של יהודה לבנימין.
המושג 'ערבות' בהלכה
המושג 'ערבות' איננו רק מושג מחשבתי, אלא בראש ובראשונה מושג הלכתי. רב הונא שואל "מנין לערב דמשתעבד [=מתחייב לפרוע את החוב של הלוה]?" ומשיב: "דכתיב [=שכתוב] 'אָנֹכִי אֶעֶרְבֶנּוּ מִיָּדִי תְּבַקְשֶׁנּוּ' " (ב"ב קעג, ב). ואם כן, המקור ל'הלכות ערב' הוא ערבות יהודה לבנימין (ב"י חו"מ סי' קכט).
אך רב חסדא מקשה איך ניתן להביא את דברי יהודה כמקור לדין ערבות? והרי יהודה לא היה ערב רגיל, אלא היה ערב קבלן! (עי' מהרש"א).
ישנם שני סוגים של ערבות: 'ערב רגיל' ו'ערב קבלן'. מהו ההבדל ביניהם? 'ערב רגיל' מתחייב לפרוע את החוב רק בתנאי שהלוה איננו ואם כן הוא מתחייב רק שהלוה יהיה מצוי. לעומת זאת, במקרים מסויימים 'ערב קבלן' מעמיד את עצמו במקומו של הלוה ולכן המלוה יכול לדרוש תחילה את פריעת החוב ישירות מה'ערב קבלן'.
רב חסדא מגלה לנו חידוש גדול שיהודה לא היה ערב רגיל, אלא היה למעשה 'ערב קבלן', הוא העמיד את עצמו לחלוטין במקומו של בנימין.
***
"וְאֶת יְהוּדָה שָׁלַח לְפָנָיו אֶל יוֹסֵף לְהוֹרֹת לְפָנָיו גֹּשְׁנָה וַיָּבֹאוּ אַרְצָה גֹּשֶׁן" (בראשית מו, כח). רש"י כתב: "ומדרש אגדה להורות לפניו לתקן לו בית תלמוד שמשם תצא הוראה". מה למדו בבית מדרש זה?
ר' שלמה מראדומסק הסביר שמאחר שיהודה ייסד את הערבות ההדדית בישראל ולכן יעקב שלח את יהודה לארץ גושן לייסד שם בית מדרש שיעסוק בהלכות ערבות (תפארת שלמה סוף פרשת ויגש – תודה לאחי אביאל קוטלר על ההפניה למקור זה).
ה'ערבות ההדדית' של יהודה לבנימין, היא השורש לכל גילויי הערבות שיהיו בעתיד בעם ישראל.
