בסוגייתנו נאמר "מאן ניהו בנן של קדושים? רבי מנחם ברבי סימאי. ואמאי קרו ליה בנן של קדושים? דאפי' בצורתא דזוזא לא מיסתכל [שאפילו בצורת מטבע לא היה מסתכל]".
מה היתה הבעיה בהסתכלות בצורת מטבע?
באותה תקופה ארץ ישראל היתה בשליטת האמפריה הרומאית. אחד מאמצעי התעמולה המוצלחים של הרומאים היו המטבעות. באמצעותן הם ניסו לכפות את אלילי התרבות הרומאית בכל רחבי האמפריה. לדוגמה לאחר דיכוי המרד הגדול, אספסיינוס ולאחריו טיטוס הטביעו את המטבעות המפורסמות לשימצה "יהודה השבויה"(Judaea Capta).
במטבעות אלו הרומאים הראו את האומה היהודית בדמות אשה היושבת מושפלת ומובסת בעוד שלידה עומד חייל רומאי מנצח.
כשישים שנה לאחר מכן במרד בר כוכבא הטביעו על אותן המטבעות של הרומאים מסרים הפוכים לגמרי מהתרבות הרומאית – בית מקדש וארון הברית, לולב עם אתרוג, נבל וחצוצרות. לוחמי בר כוכבא הטביעו על המטבעות את הכיתובים "לחרות ירושלם", "לגאלת ציון".
אולם מלחמת המטבעות לא הסתיימה, אלא כיום היא לובשת צורות אחרות.
אנו לא תמיד שמים לב להחדרת השפעות תרבותיות הרסניות המוטבעות בשימושים יומיומיים תמימים שקשה מאוד להסתדר מבלי להיעזר בהם (כגון כיתובים ודמויות מסרטים על אריזות מזון ובגדים). האם אנו נמנעים מלצרוך מוצר מסוים בגלל המסרים התרבותיים שעל גבי אריזתו? האם אנחנו משלמים מחיר על ידי זה שאנחנו צורכים את תרבות המערב ומכניסים את המוצר לביתנו?
עלינו ללמוד מרבי מנחם ברבי סימאי – לא להיכנע. יש לזכור שאנחנו בניהם של קדושים. אבותינו מסרו את נפשם ונלחמו למען טהרת הקודש. אנחנו לא חלק מהקרנבל התרבותי של הגויים. עלינו לזכור את הזהות היהודית שלנו ולא לאפשר לתרבות המערבית להחדיר את השפעותיה המזיקות באמצעות מוצרים יומיומיים.
רבי מנחם ברבי סימאי לא היה מוכן לקחת חלק בקרנבל התרבותי של הרומאים שניסו לכפות על עם ישראל. הוא ביקש להביע מסר צלול וברור של מחאה עקבית ויומיומית כנגד הרומאים ותרבותם. ולכן נמנע להסתכל בצורות של גבי המטבעות.
מסופר שבשעת פטירתו של רבי מנחם ברבי סימאי "אישתעו צלמנייא והוו למחלצייא [הצלמים שעל גבי המטבעות נימוחו ונהיו חלקים]" (מועד קטן כה, ב). הצלמים שעל גבי המטבעות נמחקו, כדי שיהיה אפשר להטביע על גבי המטבעות צורות חדשות המבטאות את עולם הערכים של הטהרה והקודש שעם ישראל מאיר לעולם.
