רש"י כותב בפירושו סיפור מופלא: בשעת מיתתו של רבי משולם בר קלונימוס הוא בירר את הגירסה הנכונה במשנתנו.
התוספות במנחות הביאו סיפור זה עם שני שינויים משמעותיים שמיד ארחיב עליהם. התוספות אומרים שמדובר היה ברבינו קלונימוס אביו של רבי משולם והיו שלושה דברים שהוא "הגיה כמפי נבואה בשעת פטירתו" (מנחות קט, ב ד"ה בתחילה).
שאלתי את עצמי מדוע התוספות כתב ש"הגיה כמפי נבואה בשעת פטירתו" ואילו רש"י לא ציין את ענין הנבואה אלא רק כתב "שכך פירש ר' משולם בר קלונימוס גאון"?
המפתח להשיב על שאלה זו הוא לשים לב שלפי המסורת של רש"י המעשה הוא על רבי משולם בר קלונימוס ואילו לפי המסורת של תוספות – מדובר ברבי קלונימוס אביו של רבי משולם. מה ידוע לנו על דמויות אלה?
מצאתי בספר 'אוצר גנזים' מעשה עתיק שמקורו בכתב יד רבי שמואל בן דנאן מהדור השני של מגורשי ספרד שחי בפאס. כאשר רבי משולם היה בן י"ד שנה, הוא נחטף על ידי סוחרי עבדים והובא לבבל. הסוחרים הגיעו לרב שרירא גאון והציעו לו שיקנה יהודי לשמשו. הנשיא הסכים וקנה אותו ומינה אותו להיות ממונה על חדר האוכל.
"ויום אחד שמע רבינו משולם ההלכה והגיה הטעות שהיתה בהלכה בגליון כמו שקבל מאביו רבי קלונימוס ושתק. וכשחזר הנשיא לבהמ"ד מצא הגליון מוגה. שתק. חשב שמא מאת השי"ת היה הדבר.
וכך היה רבינו משולם עושה בכל דבר שנעלם פירושו להנשיא. פעם אחת אמר לתלמידיו רצוני אם יש מכם שיזכה לראות מי הוא המגיה זה הספר. כשיצא הנשיא עמדו שנים מהתלמידים אחרי הכותל עד שראו שרבינו משולם מגיה הספר וכותב הספיקות בגיליון ויצא והלך.
וכשבאו התלמידים לשמוע ההלכה מפי הנשיא עמדו אלה שראו רבנו משולם ואמרו לנשיא מורינו ורבינו יש לך שמש בבית שהוא גדול בחכמה ובתורה. א"ל מי הוא? א"ל השמש שהביאו הסוחרים הוא היה מגיה הספר. מיד קרא לו לבית מדרשו ובקש ממנו מחילה והושיבו אצלו והיה מגיה ההלכה".
בסוף הסיפור רב שרירא גאון הציע לרבי משולם לשאת את בתו, אך רבי משולם לא רצה לעשות דבר שלא ברשות אביו. רב שרירא נתן לו אמצעים לשוב למגנצא והוא חזר לעיר מולדתו.
מה למדתי ממעשה זה? רש"י כתב בזבחים שרבי משולם בן קלונימוס הגיה לפני פטירתו את משנתנו. ומדוע רש"י לא כתב שזו היתה בנבואה? משום שלפי המעשה שכעת ראינו, רבי משולם היה מומחה גדול בתיקוני הגרסאות ולכן רש"י סבר שהגהותיו לפי מיתתו לא היו מנבואה, אלא מחכמתו.
אך לפי המסורת של תוספות לא מדובר ברבי משולם בן קלונימוס, אלא בקלונימוס אביו של רבי משולם ולכן הוא כתב "הגיה כמפי נבואה בשעת פטירתו".
אולם יש להקשות: אמנם מסתבר שאם רבי משולם היה מומחה בגירסאות, כנראה שגם אביו הבין היטב בתחום. ובפרט שבמעשה הנ"ל נאמר "והגיה הטעות שהיתה בהלכה בגליון כמו שקבל מאביו רבי קלונימוס". ולכן מדוע התוספות הוצרך לומר שמדובר היה בנבואה ולא בחכמה ובידע?
אך נראה לבאר את הדברים כך: רש"י מוסיף מילה אחת שמבארת לנו את הכל: "שכך פירש ר' משולם בר קלונימוס גאון" משמע שנסמך בבבל לגאון. ובכן, כנראה שרוחב ידיעותיו של הבן עלו על ידיעותיו של אביו, כי לאביו היו מסורות רק מאשכנז ואילו רבי משולם שחי בבבל כמה שנים וכאמור נסמך שם לגאון – קיבל גם את מסורת בבל. ולכן התוספות כתב שלגבי אביו רבי קלונימוס מדובר דווקא בנבואה.
