'עד שיבא אליהו' (א'): לעשות כמעשה אליהו


מאת: נתן קוטלר


מבוא

כאשר ישנו ממון המוטל בספק מצינו מספר דרכים לברר את הספק: א. כל דאלים גבר. ב. חלוקת הממון על ידי שבועה. ג. הנחת הממון "עד שיבוא אליהו" ועוד. במאמר זה נדון בדרך השלישית "יהא מונח עד שיבא אליהו" ונברר מהו פירוש הוראה זו: האם הכוונה שיש להניח את הממון המוטל בספק עד שאליהו עצמו יגיע ויאמר של מי הממון? או שהכוונה היא שיש להניח את הממון לטווח זמן בלתי מוגדר עד שהאמת תיוודע?


1. "עד שיוודע האמת"

רבי ישעיה דטרני [להלן: הריא"ז] מסביר בפסקיו את המושג 'יהא מונח עד שיבא אליהו' בדברים הבאים: "כלומר עד שיודע האמת" (ב"ק ט, ה). אם כן, הביטוי "עד שיבוא אליהו" אינו בהכרח שאליהו עצמו יבוא, אלא זהו ביטוי מטאפורי המבטא זמן בלתי מוגדר לבירור האמת. ולכן, הנפקא מינה היא שאם האמת תתברר לפני שיבוא אליהו - יתנו את הכסף לבעליו ואין צורך להמתין עד שאליהו יגיע באופן ממשי.


2. אליהו עצמו יברר את הספק

אולם יש שהבינו את המושג לפי פשוטו שבאמת אליהו עצמו יגיעו לברר את הספקות: רבינו חננאל מפרש: "הכל יהא מונח עד שיבוא אליהו ויאמר למי הם" (ב"מ ג, א). אליהו עצמו יבוא ויגלה לנו מי הבעלים האמיתיים. הרי"ף מתייחס בשו"ת שלו לספיקות בירושה וכותב: "ומה שישתייר מן הנכסים יפקידנו בית דין אצל נאמן ויכתוב שמו של ב"ד עד שיבא יורש ואם לאו יהא מונח עד שיבא אליהו ויודיע מי הוא היורש וזהו הטעם בכל מה שאומרים יהא מונח עד שיבא אליהו" (סי' נג). הרי"ף לא התייחס רק באופן נקודתי אלא נתן לנו כלל שבמכל מקום שכתוב "יהא מונח עד שיבוא אליהו" הכוונה היא שאליהו עצמו יגיע ויודיע כיצד להתייחס לממון המוטל בספק. ולכן, לפי רבינו חננאל והרי"ף הביטוי "עד שיבוא אליהו" מתפרש לפי פשוטו שאליהו הנביא יבוא בעצמו ממש ויודיע למי שייך הממון.


בני אדם יכולים לעשות כמעשה אליהו

לפי השיטה הראשונה (הריא"ז ועוד) המושג "עד שיבוא אליהו" אינו מתפרש שדווקא אליהו עצמו יגיע, אלא עד שהאמת תתברר ("עד שיודע האמת") כיצד האמת תתברר? ישנן מספר אפשרויות: אדם נוסף יכול להגיע ולהציג ראיות חדשות שיכריעו ביניהם, אחד מבעלי הדין יכול להודות שהממון שאינו שלו, שני המפקידים (במקרה של המנה שלישי) יכולים להחליט לעשות פשרה ביניהם. וכל האפשרויות הללו נקראות "עד שיבוא אליהו". יוצאת מכאן תובנה מרתקת: בני אדם יכולים לעשות כמעשה אליהו. כשם שאליהו יגיע בעתיד לברר את הספק, כך אם אדם מגיע ומציג ראיה חדשה המבררת את הספק – הוא עושה כמעשה אליהו ולכן נחשב שהוא כביכול אליהו הנביא בהקשר זה. אם אחד מבעלי הדין מחליט לחיות את חייו לאור האמת ומודה שהכסף אינו שלו – הוא עושה כמעשה אליהו שבכך מברר את הספק ומתנוצץ בתוכו גילוי אליהו בשכל (שמונה קבצים ו, קלט). אם שני המפקידים מחליטים לעשות פשרה ביניהם הם עושים כמעשה אליהו בכך שמבררים את הספק ומתנוצצת בתוכם התכונה העתידית של אליהו שיבוא לעשות שלום בעולם (משנה סוף עדיות; רמב"ם הל' מלכים יב, ב).


***

נסיים בדברי האבן עזרא לגבי חרבונה: "רבים פירשו שהיה חרבו של המן במהרה כי נא כמו עתה, גם יש במדרש שהיה אליהו, והטעם שדבר טוב ועשה כמעשה אליהו". האבן עזרא כותב שאמנם חרבונה לא היה אליהו הנביא עצמו, אך הוא היה במקום הנכון, בזמן הנכון ואמר את המילים הנכונות ואם כן במובן זה הוא היה כביכול אליהו הנביא שתכונתו לבשר בשורות טובות לעם ישראל. ואם כן, כל מי שגורם לבשורות טובות להתבשר לעם ישראל עושה כמעשה אליהו (עולת ראיה ב, ריא). החידוש של האבן עזרא שלכמה רגעים כל אחד יכול להדמות לאליהו – נכון לא רק לגבי הבאת ישועה לעם ישראל, אלא גם לבירור ספיקות ממוניות.


לתגובות ולקבלת המאמר המלא: gemarabemunah@gmail.com


***

הציבור מוזמן לשיעור ייחודי המשלב למדנות ישיבתית עם עומק אמוני ושאלות קיומיות. השיעור מתקיים ב'זום' בימי רביעי בשעה 20:30 בע"ה. 

לקישור 'זום' לשיעור ולהצטרפות לקבוצה השקטה סרקו את הברקוד: