"שמעון אחי עזריה": ערך התמיכה בלומדי תורה - מסכת זבחים ב, א
"שמעון אחי עזריה": ערך התמיכה בלומדי תורה - מסכת זבחים ב, א
מאת: נתן קוטלר
שותפות שמעון ועזריה
במשנה נאמר "שמעון אחי עזריה אומר". מי היה עזריה ומדוע רבי הזכירו במשנה?
רש"י פירש: "שמעון אחי עזריה - על שם שעזריה עסק בפרקמטיא [סחורה] וסיפק צורכי שמעון אחיו בשעה שהיה עוסק בתורה והתנו ביניהן שיהא חלק לעזריה בשכר תלמודו של שמעון כדאמרי' בסוטה (דף כא) אם יתן איש את כל הון ביתו וגו' לא כשמעון אחי עזריה לפיכך נקרא על שמו שלמד על ידו" (ד"ה שמעון אחי).
האם עזריה לימד תורה?
במדרש נאמר: "שמעון אחי עזריה אמר משמו והלא שמעון היה גדול מעזריה אלא ע"י שהיה עזריה עוסק בפרקמטיא ונותן בפיו של שמעון לפיכך נקרא הלכה על שמו" (ויקרא רבה כה, ב).
יש שרצו לומר שהמילים "אמר משמו" הן טעות סופר[1] (יפה תואר, עץ יוסף, הרד"ל) שהרי במסכתות זבחים וטהרות (ח, ז) לא מצינו ששמעון אמר הלכות בשמו של אחיו עזריה.
"עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ"
הנצי"ב מלמדנו שמי שתומך בלומדי תורה גם זוכה לחדש חידושי תורה. על המילים בפסוק "בְּאֵר חֲפָרוּהָ שָׂרִים כָּרוּהָ נְדִיבֵי הָעָם" (במדבר כא, יח) כתב הנצי"ב: "בְּאֵר חֲפָרוּהָ שָׂרִים, שרי התורה בעלי מלחמתה חפרוה בעומק העיון: כָּרוּהָ נְדִיבֵי הָעָם, היינו בחפירה קטנה משכו איזה שפע מכבוד התורה נדיבי העם, שמספיקים צרכי עמלי תורה ומטילים מלאי לכיסם, המה ממשיכים גם כן איזה דבר בעתו" (הרחב דבר במדבר כא, כ).
הנצי"ב מביא ראיה לרעיון זה מתודוס איש רומי המוזכר במסכת פסחים. במשנה נאמר "מקום שנהגו לאכול צלי בלילי פסחים - אוכלין, מקום שנהגו שלא לאכול - אין אוכלין" (פסחים נג, א). בגמרא מובאת ברייתא: "אמר רבי יוסי: תודוס איש רומי הנהיג את בני רומי לאכול גדיים מקולסין בלילי פסחים, שלחו לו: אלמלא תודוס אתה - גזרנו עליך נדוי, שאתה מאכיל את ישראל קדשים בחוץ" (נג, ב).
הגמרא מבררת מדוע לא נידו אותו? "איבעיא להו: תודוס איש רומי גברא רבה הוה, או בעל אגרופין הוה?" האם נמנעו מלנדותו משום שכיבדו אותו או משום שהתייראו ממנו?
הגמרא מביאה דרשה שדרש תודוס איש רומי ומוכיחה ממנה שהיה גברא רבה "תא שמע, עוד זו דרש תודוס איש רומי: מה ראו חנניה מישאל ועזריה שמסרו [עצמן] על קדושת השם לכבשן האש - נשאו קל וחומר בעצמן מצפרדעים, ומה צפרדעים שאין מצווין על קדושת השם כתיב בהו ובאו [ועלו] בביתך [וגו'] ובתנוריך ובמשארותיך. אימתי משארות מצויות אצל תנור - הוי אומר בשעה שהתנור חם, אנו שמצווין על קדושת השם - על אחת כמה וכמה".
הגמרא מביאה אפשרות נוספת לגדלותו של תודוס שהתבטאה בתמיכתו בלומדי תורה "רבי יוסי בר אבין אמר: מטיל מלאי לכיס של תלמידי חכמים היה, דאמר רבי יוחנן: כל המטיל מלאי לכיס תלמידי חכמים - זוכה ויושב בישיבה של מעלה, שנאמר כי בצל החכמה בצל הכסף".
הנצי"ב מקשה מדוע הגמרא הביאה את התירוץ הנוסף שהיה עשיר נדיב לב? והרי כשם שהגמרא הוכיחה ממה שדרש שלא היה "בעל אגרופין", כך הגמרא היתה צריכה להוכיח שלא היה רק עשיר בעלמא ונדיב לב, שהרי מה לעשיר לדרוש ברבים?!
לכן הנצי"ב מסביר ששני התירוצים של הגמרא תלויים אחד בשני. יש להתבונן בדברי רבי יוחנן – מדוע מי שתומך בתלמידי חכמים זוכה לשבת בישיבה של מעלה?
"אלא צריך לומר דכמו שהיה לו זכות לישב בישיבה של מעלה ומסתמא יהא בכחו להאזין דבריהם ולא ישב בכלימה, הכי נמי יש לו סיוע מן השמים גם בעולם הזה לחדש ולדרוש איזה דבר בעתו, וכמו שיש לתלמיד חכם העמל בתורה סיוע בשפע להעלות הוראה והלכות, כך יש לנדיבי העם איזה סיוע להעלות דבר בעתו, וזהו עיקר מימרא דר"י".
אם כן, מי שתומך בלומדי תורה, זוכה להבין את תורתם ואף לחדש ולדרוש דברי תורה בסיעתא דשמיא כמו שזכו עזריה ותודוס. "והיינו כרוה נדיבי העם. ומפרש במה חפרוה שרים, במחוקק, בעומק העיון שיגעו ומצאו, במה כרוה הנדיבים, במשענותם, לא ביגיעה בא להם דבר בעתו, אלא בשכר משענותם לתלמידי חכמים זכו להשיג כבוד תלמידי חכמים בעתו".
האם יש לנו הוכחה שעזריה גם היה גדול בתורה?
מי היה עזריה?
מסופר במסכת יבמות כשרבי דוסא בן הרכינס פגש את רבי אלעזר בן עזריה "אמר: ויש לו בן לעזריה חבירנו? קרא עליו המקרא הזה: נער הייתי גם זקנתי ולא ראיתי צדיק נעזב וזרעו מבקש לחם, תפסו והושיבו על מטה של זהב" (טז, א).
בספר יוחסין לרבי אברהם זכות (חי בספרד ובדמשק לפני כ500 שנה) נאמר: "ובפרקא קמא דיבמות (ט"ז א) אמר ליה ר' דוסא בן הרכינס בן יש לו לעזריה חברנו עליו נאמר ולא ראיתי צדיק נעזב שגם אביו היה עשיר גדול וחכם וחסיד וצדיק והיה מפרנס לשמעון אחיו שמעון אחי עזריה, גם בנו זה ר' אלעזר היה דרשן גדול ולא היה דורו יתום וזכות אבות ועושר" (מאמר ראשון). אם כן, התמיכה של עזריה באחיו שמעון היא שזיכתה אותו לחדש חידושי תורה.
נוכל להשיב על השאלה שפתחנו בה - רבי הזכיר את עזריה במשנה כדי ללמדנו את הערך הכפול בתמיכה בלומדי התורה: נראה שהלימוד לא רק נקרא על שמו (כדברי רש"י), אלא גם עזריה זכה לחדש בעצמו חידושי תורה בזכות השותפות שלו עם אחיו שמעון.
[1] מצינו שהגר"א לא הגיה את גירסת המדרש שלפנינו – ראה: באור הגר"א יורה דעה סימן רמו ס"ק ז.
