בסוגייתנו מובאת ברייתא: "ת"ר: וכולן שחזרו בהן - אין מקבלין אותן עולמית, דברי ר"מ; ר"י אומר: חזרו בהן במטמוניות - אין מקבלין אותן, בפרהסיא - מקבלין אותן..."
רש"י ותוספות נחלקו בשאלה על מי מדובר בברייתא? רש"י פירש "אגזלנין ועמי הארץ קאי". אך התוספות הקשו "וכי עם הארץ לא יוכל לעשות עוד תשובה?!" לכן התוספות פירשו שמדובר בעמי ארצות החשודים על המעשרות ושביעית שכבר קיבלו עליהם דברי חבירות ועתה חזרו לסורם ונחלקו אם יקבלום עוד.
אולם מצינו שיש שהרחיבו את מנעד האפשרויות: הרי"ף גרס שמדובר בברייתא ב"כל הפושעים" והרמב"ם כתב "כל הרשעים והמומרים" (הל' תשובה ג, יד).
בהמשך הברייתא מופיעה שיטת רבי שמעון ור' יהושע בן קרחה: "בין כך ובין כך מקבלין, שנאמר: 'שׁוּבוּ בָּנִים שׁוֹבָבִים' (ירמיהו ג, כב)". שיטה זו נפסקת להלכה על ידי רבי יצחק איש כפר עכו בשם רבי יוחנן (וראה רמב"ם הל' תשובה שם).
"שׁוּבוּ בָּנִים שׁוֹבָבִים"
כיצד רבי שמעון ור' יהושע בן קרחה למדו מהפסוק "שׁוּבוּ בָּנִים שׁוֹבָבִים" שמקבלים את כל מי שחזר בתשובה בין בגלוי ובין בנסתר?
הרמב"ם הסביר "כל הרשעים והמומרים וכיוצא בהן שחזרו בתשובה בין בגלוי בין במטמוניות מקבלין אותן שנאמר שובו בנים שובבים, אף על פי שעדין שובב הוא שהרי בסתר שב ולא בגלוי מקבלין אותו בתשובה" (הל' תשובה שם). אפילו אם כלפי חוץ הוא לא נראה שחזר בתשובה – עדיין מקבלים אותו שהרי שערי תשובה לעולם פתוחים (דב"ר ב, יב).
ה' מאמין באדם
הריטב"א כתב רעיון משנה חיים: "שנאמר שובו בנים שובבים. פירוש דמשמע מזידין וכמו (ישעיה נ"ז י"ז) וַיֵּלֶךְ שׁוֹבָב בְּדֶרֶךְ לִבּוֹ, וגם ששנו ושלשו בחטא אינו כלום, וכתיב (דברים כ"ח ט') והלכת בדרכיו מה הוא רחום וארך אפים אף אתה כן" (ע"ז שם). כשם שה' מאמין בטוב שבאדם ומאפשר לו לחזור בתשובה, כך אנו נקראים ללכת בדרכיו של ה'.
לפי פירוש הריטב"א, רבי שמעון ור' יהושע בן קרחההבינו שאם ה' מקבל פותח את שערי התשובה לקבל בנים שובבים, גם אנחנו צריכים לעשות כן ולכן הם הכריעו "בין כך ובין כך מקבלין".
