עירובין דף צ"ב - מצפן לחיים


מאת: הרב ליאור לביא

בהלכה מובא כלל הנלמד מסוגייתנו; "דיורי גדולה בקטנה ואין דיורי קטנה בגדולה".


כלל זה אומר שכאשר יש שטח קטן הסמוך לשטח גדול ואין ביניהם מחיצות - כך שהיינו אמורים להחשיב את שני החלקים כשטח אחד גדול, ומחדש הכלל שלשטח הגדול יש השפעה על השטח הקטן, אך לשטח הקטן לא תהיה השפעה על השטח הגדול.


ובגמרא מובאות מספר דוגמאות לכלל הזה, הנה אחת מהן:
בהלכות תפילה בציבור: אם היה ציבור בחצר הגדולה ושליח ציבור עומד בחצר הקטנה, יוצאים הציבור ידי חובתן, שכן נחשב הדבר כאילו שליח הציבור עומד בחצר הגדולה, אבל אם השליח ציבור בחצר הגדולה והציבור בשטח הקטן, לא ניתן להחשיב את שליח הציבור כעומד בשטח הקטן.


וכך פסקו להלכה גם הרמב"ם (משנה תורה לרמב"ם ספר אהבה הלכות תפילה וברכת כהנים פרק ח', הלכה ז') והשולחן ערוך (אורח חיים סימן נ"ה סעיף י"ז).
מהו *היסוד הרוחני* הנלמד מהכלל הזה?


היסוד הוא שהגדול אמור לנתב את הקטן.
הכללי יותר אמור לכוון את הפרטי.
שיקולים רחבים המועילים לכלל אמורים להשפיע על שיקולים צרים ואנוכיים.
ערכים גדולים אמורים להאיר אינטרסים קטנים.
מצפן לחיים.